הפשטה — 1 הורדת הבגדים, הסרת לבוש, סטריפטיז, הישארות בעירום, ערטול; פשיטת עור, קילוף עור, קרקו 2 עשייה לפשוט, פישוט, הפיכת הדבר לפשוט; אבסטרקציה, הסרת החומריות, הפיכה למופשט, עיוניו … אוצר עברית
ורד — 1 v. לגרום לרדת; להפחית, להנמיך, להקטין, להחליש; להוזיל; להסיר, לפשוט; לסלק, להרחיק, להוצי 2 שיח נוי קוצני, שם פרח, פרח גינה, פרח תרבותי, שושנה (בלשון הדיבור) 3 שם פרטי (לנקבה) … אוצר עברית
ושט — 1 v. לשלוח קדימה, לשלוח לפנים, לפשוט, לשרבב; לתת, למסור, להגיש, להציע, להעני 2 הצינור שבו עובר המזון מהלוע לקיבה, בית הבליע 3 תורן, עמוד, תומך, משען, בסי … אוצר עברית
חלץ — 1 v. הוצל, מולט, שוחרר, נושע, נגאל, הוצא ממצב קשה; נשלף, נעקר ממקומו, הוסר בכוח, הוצא בכו 2 v. לבודד נעלם במשוואה, להפריד נעלם במשווא 3 v. להינצל, להימלט; להיוושע, להיגאל; לבוא במהירות, לחוש, להיזעק, לצאת לעזרת; לשמש כחלוץ, לצעוד בראש, לסלול דר 4 … אוצר עברית
סר — 1 adj. מדוכא, מדוכדך, עצוב, זועף, נרגז, זועף, רוגז, שמצב רוחו ר 2 v. הורד, סולק, הוצא, הורחק, נעקר, בוער, שורש, הועתק, נחלץ, נשלף; הופש 3 v. להוריד, לסלק, להוציא, להרחיק, לעקור, לבער, להרחיק, לעקור, לחלוץ, לשלוף, להעתיק; לפשוט, לחל 4 v. לנטות,… … אוצר עברית
פישוט — הפשטה, הסבר, הבהרה, הארה, הפיכת עניין לפשוט; פרישה, שיטוח, שילוח, ריווח, פיסו … אוצר עברית
פרק — 1 v. הוסר, הורד, פורק; הוסר ממנו המשא, הורד ממנו המטען, הורדו ממנו החבילות, רוקן, פונה; הוצאה ממנו התחמושת (נשק) , הוריד מעליו את נשקו; שוחרר ממנו המטען החשמל 2 v. לגרום פירוק, להפריד לחלקים, לפורר, לחלק למרכיביו, לחלק לגורמים, לפצל, לפלח, להרוס … אוצר עברית
פרש — 1 n. סייס, רוכב על סוס, אביר, לוחם על סוס; סוס, כלי שחמ 2 v. הוצא מבפנים, נפלט, שוחרר, הוטל, סולק, הורחק, הוזל, הורד, הוזרם, טופט 3 v. הוקדש, הושם בצד, הוקצב, הוקצה, יועד, נודב, הורם, הוענק, נתרם; הובדל, הופרד, בוד 4 v. להוציא מתוכו, לפלוט, לשחרר … אוצר עברית
פשוט — 1 adj. מתוח, פרוש, פרוס, משתרע, מכסה, נרחב, כללי, מקיף, נמצא (כוח צבאי) 2 adj. רגיל, לא מסובך, לא מורכב, לא קשה, בינוני, לא מיוחד, המוני, גס, לא מובחר, לא מעוב 3 adv. פשטות, לא מתחכם, ישר, עניינ 4 הפשטה, הסבר, הבהרה, הארה, הפיכת עניין לפשוט;… … אוצר עברית
קירקף — v. לפשוט את עור הגולגולת, לחשוף את הגולגולת, להסיר את הקרקפת; לכרות, להתיז, לערוף (ראש) … אוצר עברית
קלף — 1 v. להיעשות מקולף, לאבד את מעטהו החיצוני, להיות מופרד מקליפתו, לעבור קילוף; להתקלף, לרדת, לנשור, לנשול, ליפו 2 v. להיקלף, לרדת, לנשור, לנשול, ליפול, להינתק מאחיזתו, להיפרד ממקום חיבור 3 v. לקלוף, להסיר (קליפה, מעטה, מסווה) , להוריד שכבה חיצונית … אוצר עברית
